על הספה ישבה אישה וצפתה בחדשות. היא לא קמה לקראתי, ולא ברכה אותי לשלום.בעלה ישוב על הספה השניה הביט בי מהצד כמו היה בוחן אותי מרחוק, כאילו בבלי דעת.
הם עוברים דירה.
תמיד זה מתחיל בזה.
מעבר דירה.
בנם התקשר אלי. לא פירט הרבה.
באתי.
לבקשתי מצטרף אלי האב לסיבוב בבית.
אני שואלת שאלות.
מה זה, ושל מי זה והאם את זה אתם לוקחים אתכם, והוא לא יודע בכלל לענות לי.
כל מגרה שנפתחת, כל דלת שפוערת עוד זכרון חיים שנשכח, עוד סיפור.
לבסוף, אחרי סיור בבית הגדול, אני חוזרת למטה ומתיישבת ליד שולחן האוכל.
הם מתיישבים מולי.
דממה.
רגע בו כל מה שאני יכולה לעשות זה לנשום עמוק עמוק ככל שאני מסוגלת ולשחרר את האוויר לאט לאט החוצה.
ממתינה.
לבסוף, אחרי דקה כזו שאורכת נצח, היא נאותה להצטרף אלינו.
ההליכה קשה עליה. נתמכת משני צידיה. בן, בעל. פסיעה ועוד פסיעה, והיא קורסת אל הכיסא ומליטה פנים לתוך שתי ידיה.
אני מושיטה לה יד ואומרת לה.. אנחנו יחד פה.
ושוב דממה ושוב אני נושמת עמוק עמוק, ומשחררת לאט לאט לאט את האוויר החוצה,
וכשהיא מרימה אלי עיניים דומעות היא מניחה את כף ידה בתוך זו שלי.
כל החיים שלי פה, היא אומרת.
לא נכון. אני משיבה. תסתכלי, החיים שלך. יושבים לצידך. בעל בן, שניים נוספים.
הזכרונות מחיים שלמים ילכו איתך לכל מקום. אף אחד לא יקח אותם ממך.
היא בוכה, אך אינה אוספת את ידה בחזרה.
בעלה דומע יחד איתה. גם הוא אינו בריא. אנחנו נעבור את זה הוא לוחש לה, תראי יהיה לך טוב בדירה חדשה. רק קומה אחת ומעלית, וחצר, ולא תהיי כלואה פה בבית.
תשמעו, אולי תביאו לפה מצלמה בשבוע הבא, תעברו חדר חדר תצלמו, תסריטו, תעלו זכרונות, תוכלו לערוך סרטון מזכרת מהבית. שום דבר לא יאבד.
הם מחייכים, והיא מרימה מבט.
אחלה רעיון מתלהב הבן, אבקש מרועי ואייל לבוא ונצלם את כל הבית.
בזווית הפה אני רואה חיוך קטן.
אני יודעת כמה זה קשה אני אומרת לה. לא בחרת במעבר הזה, ואנחנו נעשה כל שלאל ידינו לעזור לך.
זה הזמן שהם כבר יכולים להקשיב לפרטים הטכניים. מעבר דירה.
איסוף חפצים, מיון אריזה הובלה פריקה סידור. הרבה פרטים טכניים. מעבר דירה.
בכל בית יש סיפור, ובכל בית, לפני שנפרדים ממנו, צריך לספר את הסיפור שלו. מכל חפץ, תמונה כלי שכבר לאיש אין צורך בו, אפשר להיפרד, רק אחרי שמספרים את הסיפור.
לפעמים זה קל יותר, לפעמים קל פחות, לפעמים הסיפור שמח ולפעמים עצוב.
מה שבטוח שכל פעם מחדש, אני נפעמת מהמקום שאנשים עושים לי בתוך ביתם,
הם בסך הכל עוברים דירה.
זה אף פעם לא מובן מאליו שאת הזכות לעזור להם הם יעניקו דווקא לי.